השנה היא שנת 2020 באמצע מרץ העולם עצר מלכת בתי הספר, עסקים, מרכזי קניות, מלונות, נסגרו אפילו הטיסות עצרו... כולם יושבים בבית מתמגנים כמה שניתן רק לא להיחשף לנגיף "קורונה" שמסכן את כל העולם והביא להדבקה של כ-5 מיליון חולים ולתמותה של 315 אלף איש בכל העולם. 

כמו כל העולם גם אני ומשפחתי מצאנו את עצמנו בבית ללא כל מעש ועבודה יושבים ומגלים זה את זה לעומק מה שלא עשינו כל החיים כי ככה זה בשגרה כל אחד עסוק בענייניו ובקושי מוצאים זמן להיות כולם ביחד. בעצם מזה שלוש שנים שבאמת כולנו ללא יוצא מן הכלל בבית (אני שנתיים לא הייתי גרה בבית ואיך שחזרתי אחותי שחר יצאה מהבית לפנימיה צבאית) בתקופה הזאת ישבנו, צחקנו, רבנו, אכלנו, שיחקנו והכרנו זוויות שונות אחד אצל השני, נכנסנו לעומקים גילינו תחביבים וחיזקנו קשרים אחד עם השני. 

וכמו כן בחרתי לתעד אותי ואת שלושת אחיותי כל אחת עולם ומלואו שונות להפליא אך עם זאת דומות במראה החיצוני. 

 

סגנון הצילום שלי הוא תיעודי, אחיותי ואני היינו מודעות למצלמה וכל אחת מהן פתחה בפני את יחודה רציתי לתפוס רגעים של ביחד ואף לחוד כמו גם הבעות וצילומי פורטרטים כאשר הם במקום הבטוח שלהן (החדרים שלהן) ומסתכלות בהתבוננות עצמית שלהם דרך מראת הנפש.

 

כשאתם מתבוננים בתמונות, נסו להיכנס להווי המשפחתי של ארבע בנות בעלות אופי שונה, עם דרישות ובקשות מיוחדות לכל אחת אך עם זאת גם מאוד דומות.